דָּבָר
Zephaniah 3:7
צְפַנְיָהצְפַנְיָהצפניהṣə·p̄an·yāhZephaniah פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter גִּימֵלגִּימֵלגימלɡɪməlthree
7אָמַ֜רְתִּיאָמַרְתִּיאמרתי’ā·mar·tîI said , אַךְ־אַךְ־אך’aḵ-‘ Surely תִּירְאִ֤יתִּירְאִיתיראיtî·rə·’îyou will fear אוֹתִי֙אוֹתִיאותי’ō·w·ṯîMe תִּקְחִ֣יתִּקְחִיתקחיtiq·ḥîand accept מוּסָ֔רמוּסָרמוסרmū·sārcorrection . ’ וְלֹֽא־וְלֹֽא־ולאwə·lō-would not יִכָּרֵ֣תיִכָּרֵתיכרתyik·kā·rêṯbe cut off מְעוֹנָ֔הּמְעוֹנָהּמעונהmə·‘ō·w·nāhThen her dwelling place כֹּ֥לכֹּלכלkōl[despite] all אֲשֶׁר־אֲשֶׁר־אשר’ă·šer-for which פָּקַ֖דְתִּיפָּקַדְתִּיפקדתיpā·qaḏ·tîI punished עָלֶ֑יהָעָלֶיהָעליה‘ā·le·hāher . אָכֵן֙אָכֵןאכן’ā·ḵênBut הִשְׁכִּ֣ימוּהִשְׁכִּימוּהשכימוhiš·kî·mūthey rose early הִשְׁחִ֔יתוּהִשְׁחִיתוּהשחיתוhiš·ḥî·ṯūto corrupt כֹּ֖לכֹּלכלkōlall עֲלִילוֹתָֽם׃עֲלִילוֹתָֽם׃עלילותם‘ă·lî·lō·w·ṯāmtheir deeds .