דָּבָר
Zephaniah 2:8
צְפַנְיָהצְפַנְיָהצפניהṣə·p̄an·yāhZephaniah פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
8שָׁמַ֙עְתִּי֙שָׁמַעְתִּישמעתיšā·ma‘·tî“ I have heard חֶרְפַּ֣תחֶרְפַּתחרפתḥer·paṯthe reproach מוֹאָ֔במוֹאָבמואבmō·w·’āḇof Moab וְגִדּוּפֵ֖יוְגִדּוּפֵיוגדופיwə·ḡid·dū·p̄êand the insults בְּנֵ֣יבְּנֵיבניbə·nêof the Ammonites עַמּ֑וֹןעַמּוֹןעמון‘am·mō·wn. . . , אֲשֶׁ֤ראֲשֶׁראשר’ă·šerwho חֵֽרְפוּ֙חֵֽרְפוּחרפוḥê·rə·p̄ūhave taunted אֶת־אֶת־את’eṯ-- עַמִּ֔יעַמִּיעמי‘am·mîMy people וַיַּגְדִּ֖ילוּוַיַּגְדִּילוּויגדילוway·yaḡ·dî·lūand threatened עַל־עַל־על‘al-. . . גְּבוּלָֽם׃גְּבוּלָֽם׃גבולםgə·ḇū·lāmtheir borders .