דָּבָר
Zephaniah 1:12
צְפַנְיָהצְפַנְיָהצפניהṣə·p̄an·yāhZephaniah צְפַנְיָהצְפַנְיָהצפניהṣə·p̄an·yāhZephaniah פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter אָלֶףאָלֶףאלףʔalefone
12וְהָיָה֙וְהָיָהוהיהwə·hā·yāhAnd בָּעֵ֣תבָּעֵתבעתbā·‘êṯtime הַהִ֔יאהַהִיאההיאha·hîat that אֲחַפֵּ֥שׂאֲחַפֵּשׂאחפש’ă·ḥap·pêśI will search אֶת־אֶת־את’eṯ-- יְרוּשָׁלִַ֖םיְרוּשָׁלִַםירושלםyə·rū·šā·limJerusalem בַּנֵּר֑וֹתבַּנֵּרוֹתבנרותban·nê·rō·wṯwith lamps וּפָקַדְתִּ֣יוּפָקַדְתִּיופקדתיū·p̄ā·qaḏ·tîand punish עַל־עַל־על‘al-- הָאֲנָשִׁ֗יםהָאֲנָשִׁיםהאנשיםhā·’ă·nā·šîmthe men הַקֹּֽפְאִים֙הַקֹּֽפְאִיםהקפאיםhaq·qō·p̄ə·’îmsettled עַל־עַל־על‘al-in שִׁמְרֵיהֶ֔םשִׁמְרֵיהֶםשמריהםšim·rê·hemcomplacency , הָאֹֽמְרִים֙הָאֹֽמְרִיםהאמריםhā·’ō·mə·rîmwho say בִּלְבָבָ֔םבִּלְבָבָםבלבבםbil·ḇā·ḇāmto themselves , לֹֽא־לֹֽא־לאlō-will do nothing , יֵיטִ֥יביֵיטִיבייטיבyê·ṭîḇeither good יְהוָ֖היְהוָהיהוהYah·weh‘ The LORD וְלֹ֥אוְלֹאולאwə·lō. . . יָרֵֽעַ׃יָרֵֽעַ׃ירעyā·rê·a‘or bad . ’