דָּבָר
Zechariah 2:4
זְכַרְיָהזְכַרְיָהזכריהzə·ḵar·yāhZechariah פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
4וַיֹּ֣אמֶרוַיֹּאמֶרויאמרway·yō·merand said מַה־מַה־מהmah-“ What אֱלֹהֵ֤יאֱלֹהֵיאלהי’ĕ·lō·hêthe God בָּאִ֔יםבָּאִיםבאיםbā·’îmare coming לַעֲשׂ֥וֹתלַעֲשׂוֹתלעשותla·‘ă·śō·wṯto carry out וַיֹּ֣אמֶרוַיֹּאמֶרויאמרway·yō·merand said לֵאמֹ֑רלֵאמֹרלאמרlê·mōr. . . אֱלֹהֵ֤יאֱלֹהֵיאלהי’ĕ·lō·hêthe God הַקְּרָנ֖וֹתהַקְּרָנוֹתהקרנותhaq·qə·rā·nō·wṯhorns אֲשֶׁ֣ראֲשֶׁראשר’ă·šer- זֹ֙רוּ֙זֹרוּזרוzō·rūcleansed אֶת־אֶת־את’eṯ-- יְהוּדָה֙יְהוּדָהיהודהyə·hū·ḏāhof Judah כַּפַּי֙כַּפַּיכפיkap·paymy hands , אֵ֖שׁאֵשׁאש’êšof fire לֹ֥אלֹאלאlōhad no נָשָׂ֥אנָשָׂאנשאnā·śābrought רֹאשׁ֗וֹרֹאשׁוֹראשוrō·šōwhis own head , וַיָּבִ֥אוּוַיָּבִאוּויבאוway·yā·ḇi·’ūand brought אֱלֹהֵ֤יאֱלֹהֵיאלהי’ĕ·lō·hêthe God לְהַחֲרִ֖ידלְהַחֲרִידלהחרידlə·ha·ḥă·rîḏto frighten אֹתָ֑םאֹתָםאתם’ō·ṯāmthe Zobaites , לְיַדּ֞וֹתלְיַדּוֹתלידותlə·yad·dō·wṯ[and] throw down אֶת־אֶת־את’eṯ-- קַרְנ֣וֹתקַרְנוֹתקרנותqar·nō·wṯthe horns הַגּוֹיִ֖םהַגּוֹיִםהגויםhag·gō·w·yimthe nations הַנֹּ֣שְׂאִ֔יםהַנֹּשְׂאִיםהנשאיםhan·nō·śə·’îmwho carried קֶ֤רֶןקֶרֶןקרןqe·renthe horn אֶל־אֶל־אל’el-against אֶ֔רֶץאֶרֶץארץ’e·reṣ. . . יְהוּדָה֙יְהוּדָהיהודהyə·hū·ḏāhof Judah לְזָרוֹתָֽהּ׃סלְזָרוֹתָֽהּ׃סלזרותהסlə·zā·rō·w·ṯāhto scatter it . ”