דָּבָר
Zechariah 1:6
זְכַרְיָהזְכַרְיָהזכריהzə·ḵar·yāhZechariah זְכַרְיָהזְכַרְיָהזכריהzə·ḵar·yāhZechariah פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter אָלֶףאָלֶףאלףʔalefone
6אַ֣ךְ׀אַךְ׀אך’aḵBut דְּבָרַ֣ידְּבָרַידבריdə·ḇā·rayMy words וְחֻקַּ֗יוְחֻקַּיוחקיwə·ḥuq·qayand My statutes , אֲשֶׁ֤ראֲשֶׁראשר’ă·šerwhich צִוִּ֙יתִי֙צִוִּיתִיצויתיṣiw·wî·ṯîI commanded אֶת־אֶת־את’eṯ-- עֲבָדַ֣יעֲבָדַיעבדי‘ă·ḇā·ḏayMy servants הַנְּבִיאִ֔יםהַנְּבִיאִיםהנביאיםhan·nə·ḇî·’îmthe prophets , הֲל֥וֹאהֲלוֹאהלואhă·lō·wdid not הִשִּׂ֖יגוּהִשִּׂיגוּהשיגוhiś·śî·ḡūovertake אֲבֹתֵיכֶ֑םאֲבֹתֵיכֶםאבתיכם’ă·ḇō·ṯê·ḵemyour fathers ? וַיָּשׁ֣וּבוּוַיָּשׁוּבוּוישובוway·yā·šū·ḇūThey repented וַיֹּאמְר֗וּוַיֹּאמְרוּויאמרוway·yō·mə·rūand said , כַּאֲשֶׁ֨רכַּאֲשֶׁרכאשרka·’ă·šer‘ Just as זָמַ֜םזָמַםזמםzā·mampurposed יְהוָ֤היְהוָהיהוהYah·wehthe LORD צְבָאוֹת֙צְבָאוֹתצבאותṣə·ḇā·’ō·wṯof Hosts לַעֲשׂ֣וֹתלַעֲשׂוֹתלעשותla·‘ă·śō·wṯto do לָ֔נוּלָנוּלנוlā·nūto us כִּדְרָכֵ֙ינוּ֙כִּדְרָכֵינוּכדרכינוkiḏ·rā·ḵê·nūaccording to our ways וּכְמַ֣עֲלָלֵ֔ינוּוּכְמַעֲלָלֵינוּוכמעללינוū·ḵə·ma·‘ă·lā·lê·nūand deeds , כֵּ֖ןכֵּןכןkênso עָשָׂ֥העָשָׂהעשה‘ā·śāhHe has done אִתָּֽנוּ׃סאִתָּֽנוּ׃סאתנוס’it·tā·nūto us . ’”