דָּבָר
Psalms 137:6
מִזְמוֹרמִזְמוֹרמזמורmizmorlyric ode קוֹףקוֹףקוףkʊfone hundred לָמֶדלָמֶדלמדlamədthirty זַיִןזַיִןזיןzajɪnseven
6תִּדְבַּ֥ק־תִּדְבַּק־תדבקtiḏ·baq-cling לְשׁוֹנִ֨י׀לְשׁוֹנִי׀לשוניlə·šō·w·nîMay my tongue לְחִכִּי֮לְחִכִּילחכיlə·ḥik·kîto the roof of my mouth אִם־אִם־אם’im-if לֹ֪אלֹאלאlōI do not אֶ֫זְכְּרֵ֥כִיאֶזְכְּרֵכִיאזכרכי’ez·kə·rê·ḵîremember you , אִם־אִם־אם’im-if לֹ֣אלֹאלאlōI do not אַ֭עֲלֶהאַעֲלֶהאעלה’a·‘ă·lehexalt אֶת־אֶת־את’eṯ-- יְרוּשָׁלִַ֑םיְרוּשָׁלִַםירושלםyə·rū·šā·limJerusalem עַ֝֗לעַלעל‘alas רֹ֣אשׁרֹאשׁראשrōšmy greatest שִׂמְחָתִֽי׃שִׂמְחָתִֽי׃שמחתיśim·ḥā·ṯîjoy !