דָּבָר
Numbers 22:37
בְּמִדְבַּרבְּמִדְבַּרבמדברbə·miḏ·barin the Wilderness פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter כַףכַףכףχaftwenty בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
37וַיֹּ֨אמֶרוַיֹּאמֶרויאמרway·yō·mersaid בָּלָ֜קבָּלָקבלקbā·lāqAnd [he] אֶל־אֶל־אל’el-to בִּלְעָ֗םבִּלְעָםבלעםbil·‘āmBalaam , הֲלֹא֩הֲלֹאהלאhă·lō“ Did I not שָׁלֹ֨חַשָׁלֹחַשלחšā·lō·aḥsend you an urgent summons שָׁלַ֤חְתִּישָׁלַחְתִּישלחתיšā·laḥ·tî. . . אֵלֶ֙יךָ֙אֵלֶיךָאליך’ê·le·ḵā. . . לִקְרֹא־לִקְרֹא־לקראliq·rō-. . . לָ֔ךְלָךְלךlāḵ. . . ? לָ֥מָּהלָמָּהלמהlām·māhWhy לֹא־לֹא־לאlō-vvv הָלַ֖כְתָּהָלַכְתָּהלכתhā·laḵ·tādid you not come אֵלָ֑יאֵלָיאלי’ê·lāyto me ? הַֽאֻמְנָ֔םהַֽאֻמְנָםהאמנםha·’um·nāmAm I really לֹ֥אלֹאלאlōnot אוּכַ֖לאוּכַלאוכל’ū·ḵalable כַּבְּדֶֽךָ׃כַּבְּדֶֽךָ׃כבדךkab·bə·ḏe·ḵāto richly reward you ? ”