דָּבָר
Nehemiah 2:3
נְחֶמְיָהנְחֶמְיָהנחמיהnə·ḥem·yāhof Nehemiah פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
3וָאֹמַ֣רוָאֹמַרואמרwā·’ō·marand replied לַמֶּ֔לֶךְלַמֶּלֶךְלמלךlam·me·leḵto the king , הַמֶּ֖לֶךְהַמֶּלֶךְהמלךham·me·leḵ“ May the king לְעוֹלָ֣םלְעוֹלָםלעולםlə·‘ō·w·lām. . . ! יִחְיֶ֑היִחְיֶהיחיהyiḥ·yehlive forever מַדּ֜וּעַמַדּוּעַמדועmad·dū·a‘Why לֹא־לֹא־לאlō-should I not יֵרְע֣וּיֵרְעוּירעוyê·rə·‘ūbe sad פָנַ֗יפָנַיפניp̄ā·nay. . . אֲשֶׁ֨ראֲשֶׁראשר’ă·šerwhen הָעִ֜ירהָעִירהעירhā·‘îrthe city בֵּית־בֵּית־ביתbêṯ-where קִבְר֤וֹתקִבְרוֹתקברותqiḇ·rō·wṯare buried אֲבֹתַי֙אֲבֹתַיאבתי’ă·ḇō·ṯaymy fathers חֲרֵבָ֔החֲרֵבָהחרבהḥă·rê·ḇāhlies in ruins , וּשְׁעָרֶ֖יהָוּשְׁעָרֶיהָושעריהū·šə·‘ā·re·hāand its gates אֻכְּל֥וּאֻכְּלוּאכלו’uk·kə·lūhave been destroyed בָאֵֽשׁ׃סבָאֵֽשׁ׃סבאשסḇā·’êšby fire ? ”