דָּבָר
Nehemiah 1:2
נְחֶמְיָהנְחֶמְיָהנחמיהnə·ḥem·yāhof Nehemiah נְחֶמְיָהנְחֶמְיָהנחמיהnə·ḥem·yāhof Nehemiah פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter אָלֶףאָלֶףאלףʔalefone
2וַיָּבֹ֨אוַיָּבֹאויבאway·yā·ḇōarrived חֲנָ֜נִיחֲנָנִיחנניḥă·nā·nîHanani , אֶחָ֧דאֶחָדאחד’e·ḥāḏone מֵאַחַ֛ימֵאַחַימאחיmê·’a·ḥayof my brothers , ה֥וּאהוּאהואhū. . . וַאֲנָשִׁ֖יםוַאֲנָשִׁיםואנשיםwa·’ă·nā·šîmwith men מִֽיהוּדָ֑המִֽיהוּדָהמיהודהmî·hū·ḏāhfrom Judah . וָאֶשְׁאָלֵ֞םוָאֶשְׁאָלֵםואשאלםwā·’eš·’ā·lêmSo I questioned them עַל־עַל־על‘al-about הַיְּהוּדִ֧יםהַיְּהוּדִיםהיהודיםhay·yə·hū·ḏîmof the Jews הַפְּלֵיטָ֛ההַפְּלֵיטָההפליטהhap·pə·lê·ṭāhthe remnant אֲשֶֽׁר־אֲשֶֽׁר־אשר’ă·šer-who נִשְׁאֲר֥וּנִשְׁאֲרוּנשארוniš·’ă·rūhad survived מִן־מִן־מןmin- הַשֶּׁ֖בִיהַשֶּׁבִיהשביhaš·še·ḇîthe exile , וְעַל־וְעַל־ועלwə·‘al-and also about יְרוּשָׁלִָֽם׃יְרוּשָׁלִָֽם׃ירושלםyə·rū·šā·limJerusalem .