דָּבָר
Micah 2:8
מִיכָה֙מִיכָהמיכהmî·ḵāhMicah פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
8וְאֶתְמ֗וּלוְאֶתְמוּלואתמולwə·’eṯ·mūlBut of late עַמִּי֙עַמִּיעמי‘am·mîMy people לְאוֹיֵ֣בלְאוֹיֵבלאויבlə·’ō·w·yêḇlike an enemy : יְקוֹמֵ֔םיְקוֹמֵםיקומםyə·qō·w·mêmhave risen up מִמּ֣וּלמִמּוּלממולmim·mūl. . . שַׂלְמָ֔השַׂלְמָהשלמהśal·māhrobe אֶ֖דֶראֶדֶראדר’e·ḏerthe splendid תַּפְשִׁט֑וּןתַּפְשִׁטוּןתפשטוןtap̄·ši·ṭūnYou strip off מֵעֹבְרִ֣יםמֵעֹבְרִיםמעבריםmê·‘ō·ḇə·rîmpassersby בֶּ֔טַחבֶּטַחבטחbe·ṭaḥfrom unsuspecting שׁוּבֵ֖ישׁוּבֵישוביšū·ḇêlike men returning מִלְחָמָֽה׃מִלְחָמָֽה׃מלחמהmil·ḥā·māhfrom battle .