דָּבָר
Lamentations 2:5
אֵיכָהאֵיכָהאיכה’ê·ḵāhHow פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
5הָיָ֨ההָיָההיהhā·yāhis אֲדֹנָ֤י׀אֲדֹנָי׀אדני’ă·ḏō·nāyThe Lord כְּאוֹיֵב֙כְּאוֹיֵבכאויבkə·’ō·w·yêḇlike an enemy ; בִּלַּ֣עבִּלַּעבלעbil·la‘He has swallowed up יִשְׂרָאֵ֔ליִשְׂרָאֵלישראלyiś·rā·’êlIsrael . בִּלַּע֙בִּלַּעבלעbil·la‘He has swallowed up כָּל־כָּל־כלkāl-all אַרְמְנוֹתֶ֔יהָאַרְמְנוֹתֶיהָארמנותיה’ar·mə·nō·w·ṯe·hāher palaces שִׁחֵ֖תשִׁחֵתשחתši·ḥêṯand destroyed מִבְצָרָ֑יומִבְצָרָיומבצריוmiḇ·ṣā·rāwher strongholds . וַיֶּ֙רֶב֙וַיֶּרֶבוירבway·ye·reḇHe has multiplied בְּבַת־בְּבַת־בבתbə·ḇaṯ-for the Daughter יְהוּדָ֔היְהוּדָהיהודהyə·hū·ḏāhof Judah . תַּאֲנִיָּ֖התַּאֲנִיָּהתאניהta·’ă·nî·yāhmourning וַאֲנִיָּֽה׃סוַאֲנִיָּֽה׃סואניהסwa·’ă·nî·yāhand lamentation