דָּבָר
Lamentations 2:21
אֵיכָהאֵיכָהאיכה’ê·ḵāhHow פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
21שָׁכְב֨וּשָׁכְבוּשכבוšā·ḵə·ḇūlie together לָאָ֤רֶץלָאָרֶץלארץlā·’ā·reṣin the dust חוּצוֹת֙חוּצוֹתחוצותḥū·ṣō·wṯof the streets . נַ֣עַרנַעַרנערna·‘arBoth young וְזָקֵ֔ןוְזָקֵןוזקןwə·zā·qênand old בְּתוּלֹתַ֥יבְּתוּלֹתַיבתולתיbə·ṯū·lō·ṯayand maidens וּבַחוּרַ֖יוּבַחוּרַיובחוריū·ḇa·ḥū·rayMy young men נָפְל֣וּנָפְלוּנפלוnā·p̄ə·lūhave fallen בֶחָ֑רֶבבֶחָרֶבבחרבḇe·ḥā·reḇby the sword . הָרַ֙גְתָּ֙הָרַגְתָּהרגתhā·raḡ·tāYou have slain [them] בְּי֣וֹםבְּיוֹםביוםbə·yō·wmin the day אַפֶּ֔ךָאַפֶּךָאפך’ap·pe·ḵāof Your anger ; טָבַ֖חְתָּטָבַחְתָּטבחתṭā·ḇaḥ·tāYou have slaughtered [them] לֹ֥אלֹאלאlōwithout חָמָֽלְתָּ׃סחָמָֽלְתָּ׃סחמלתסḥā·mā·lə·tācompassion .