דָּבָר
Lamentations 2:16
אֵיכָהאֵיכָהאיכה’ê·ḵāhHow פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
16פָּצ֨וּפָּצוּפצוpā·ṣūopen עָלַ֤יִךְעָלַיִךְעליך‘ā·la·yiḵagainst you . פִּיהֶם֙פִּיהֶםפיהםpî·hemtheir mouths כָּל־כָּל־כלkāl-All א֣וֹיְבַ֔יִךְאוֹיְבַיִךְאויביך’ō·wy·ḇa·yiḵyour enemies שָֽׁרְקוּ֙שָֽׁרְקוּשרקוšā·rə·qūThey hiss וַיַּֽחַרְקוּ־וַיַּֽחַרְקוּ־ויחרקוway·ya·ḥar·qū-and gnash שֵׁ֔ןשֵׁןשןšêntheir teeth , אָמְר֖וּאָמְרוּאמרו’ā·mə·rūsaying , בִּלָּ֑עְנוּבִּלָּעְנוּבלענוbil·lā·‘ə·nū“ We have swallowed her up . אַ֣ךְאַךְאך’aḵ. . . זֶ֥הזֶהזהzehThis הַיּ֛וֹםהַיּוֹםהיוםhay·yō·wmis the day שֶׁקִּוִּינֻ֖הוּשֶׁקִּוִּינֻהוּשקוינהוšeq·qiw·wî·nu·hūfor which we have waited . מָצָ֥אנוּמָצָאנוּמצאנוmā·ṣā·nūWe have lived רָאִֽינוּ׃סרָאִֽינוּ׃סראינוסrā·’î·nūto see it ! ”