דָּבָר
Lamentations 2:15
אֵיכָהאֵיכָהאיכה’ê·ḵāhHow פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
15סָֽפְק֨וּסָֽפְקוּספקוsā·p̄ə·qūclap עָלַ֤יִךְעָלַיִךְעליך‘ā·la·yiḵat you [in scorn] . כַּפַּ֙יִם֙כַּפַּיִםכפיםkap·pa·yimtheir hands כָּל־כָּל־כלkāl-All עֹ֣בְרֵיעֹבְרֵיעברי‘ō·ḇə·rêwho pass by דֶ֔רֶךְדֶרֶךְדרךḏe·reḵ. . . שָֽׁרְקוּ֙שָֽׁרְקוּשרקוšā·rə·qūThey hiss וַיָּנִ֣עוּוַיָּנִעוּוינעוway·yā·ni·‘ūand shake רֹאשָׁ֔םרֹאשָׁםראשםrō·šāmtheir heads עַל־עַל־על‘al-at בַּ֖תבַּתבתbaṯthe Daughter יְרוּשָׁלִָ֑םיְרוּשָׁלִָםירושלםyə·rū·šā·limof Jerusalem : הֲזֹ֣אתהֲזֹאתהזאתhă·zōṯ“ Is this הָעִ֗ירהָעִירהעירhā·‘îrthe city שֶׁיֹּֽאמְרוּ֙שֶׁיֹּֽאמְרוּשיאמרוše·yō·mə·rūthat was called כְּלִ֣ילַתכְּלִילַתכלילתkə·lî·laṯthe perfection יֹ֔פִייֹפִייפיyō·p̄îof beauty , מָשׂ֖וֹשׂמָשׂוֹשׂמשושmā·śō·wśthe joy לְכָל־לְכָל־לכלlə·ḵālof all הָאָֽרֶץ׃סהָאָֽרֶץ׃סהארץסhā·’ā·reṣthe earth ? ”