Lamentations 1:7

אֵיכָהאֵיכָהאיכה’ê·ḵāhHow אֵיכָהאֵיכָהאיכה’ê·ḵāhHow פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter אָלֶףאָלֶףאלףʔalefone
7זָֽכְרָ֣הזָֽכְרָהזכרהzā·ḵə·rāhremembers יְרוּשָׁלִַ֗םיְרוּשָׁלִַםירושלםyə·rū·šā·limJerusalem יְמֵ֤ייְמֵיימיyə·mêIn the days עָנְיָהּ֙עָנְיָהּעניה‘ā·nə·yāhof her affliction וּמְרוּדֶ֔יהָוּמְרוּדֶיהָומרודיהū·mə·rū·ḏe·hāand wandering כֹּ֚לכֹּלכלkōlall מַחֲמֻדֶ֔יהָמַחֲמֻדֶיהָמחמדיהma·ḥă·mu·ḏe·hāthe treasures אֲשֶׁ֥ראֲשֶׁראשר’ă·šerthat הָי֖וּהָיוּהיוhā·yūwere hers מִ֣ימֵימִימֵימימיmî·mêin days קֶ֑דֶםקֶדֶםקדםqe·ḏemof old . בִּנְפֹ֧לבִּנְפֹלבנפלbin·p̄ōlfell עַמָּ֣הּעַמָּהּעמה‘am·māhWhen her people בְּיַד־בְּיַד־בידbə·yaḏ-hands צָ֗רצָרצרṣārinto enemy וְאֵ֤יןוְאֵיןואיןwə·’ênshe received no עוֹזֵר֙עוֹזֵרעוזר‘ō·w·zêrhelp לָ֔הּלָהּלהlāh- . רָא֣וּהָרָאוּהָראוהrā·’ū·hālooked upon her , צָרִ֔יםצָרִיםצריםṣā·rîmHer enemies שָׂחֲק֖וּשָׂחֲקוּשחקוśā·ḥă·qūlaughing עַ֥לעַלעל‘alat מִשְׁבַּתֶּֽהָ׃סמִשְׁבַּתֶּֽהָ׃סמשבתהסmiš·bat·te·hāher downfall .