דָּבָר
Judges 21:22
שֹׁפְטִיםשֹׁפְטִיםשפטיםsofṭimJudges פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter כַףכַףכףχaftwenty אָלֶףאָלֶףאלףʔalefone
22וְהָיָ֡הוְהָיָהוהיהwə·hā·yāh- כִּֽי־כִּֽי־כיkî-When יָבֹ֣אוּיָבֹאוּיבאוyā·ḇō·’ūcome אֲבוֹתָם֩אֲבוֹתָםאבותם’ă·ḇō·w·ṯāmtheir fathers א֨וֹאוֹאו’ōwor אֲחֵיהֶ֜םאֲחֵיהֶםאחיהם’ă·ḥê·hembrothers לָרוֹבלָרוֹבלרובlå̄·rōḇto complain , אֵלֵ֗ינוּאֵלֵינוּאלינו’ê·lê·nūto us וְאָמַ֤רְנוּוְאָמַרְנוּואמרנוwə·’ā·mar·nūwe will tell them , אֲלֵיהֶם֙אֲלֵיהֶםאליהם’ă·lê·hem. . . חָנּ֣וּנוּחָנּוּנוּחנונוḥān·nū·nū‘ Do us a favor אוֹתָ֔םאוֹתָםאותם’ō·w·ṯāmby [helping] them , כִּ֣יכִּיכיkîsince לֹ֥אלֹאלאlōwe did not לָקַ֛חְנוּלָקַחְנוּלקחנוlā·qaḥ·nūget אִ֥ישׁאִישׁאיש’îšfor each of them אִשְׁתּ֖וֹאִשְׁתּוֹאשתו’iš·tōwwives בַּמִּלְחָמָ֑הבַּמִּלְחָמָהבמלחמהbam·mil·ḥā·māhin the war . כִּ֣יכִּיכיkîSince לֹ֥אלֹאלאlōdid not אַתֶּ֛םאַתֶּםאתם’at·temyou נְתַתֶּ֥םנְתַתֶּםנתתםnə·ṯat·temgive them לָהֶ֖םלָהֶםלהםlā·hem[your daughters] , כָּעֵ֥תכָּעֵתכעתkā·‘êṯactually תֶּאְשָֽׁמוּ׃סתֶּאְשָֽׁמוּ׃סתאשמוסte’·šā·mūyou have no guilt . ’”