דָּבָר
Judges 14:17
שֹׁפְטִיםשֹׁפְטִיםשפטיםsofṭimJudges פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter יוֹדיוֹדיודjʊdten דָּלֶתדָּלֶתדלתdalɛtfour
17וַתֵּ֤בְךְּוַתֵּבְךְּותבךwat·tê·ḇəkShe wept עָלָיו֙עָלָיועליו‘ā·lāw. . . שִׁבְעַ֣תשִׁבְעַתשבעתšiḇ·‘aṯthe whole seven הַיָּמִ֔יםהַיָּמִיםהימיםhay·yā·mîmdays אֲשֶׁר־אֲשֶׁר־אשר’ă·šer-- הָיָ֥ההָיָההיהhā·yāh- לָהֶ֖םלָהֶםלהםlā·hem הַמִּשְׁתֶּ֑ההַמִּשְׁתֶּההמשתהham·miš·tehof the feast , וַיְהִ֣י׀וַיְהִי׀ויהיway·hîand finally בַּיּ֣וֹםבַּיּוֹםביוםbay·yō·wmday , הַשְּׁבִיעִ֗יהַשְּׁבִיעִיהשביעיhaš·šə·ḇî·‘îon the seventh וַיַּגֶּד־וַיַּגֶּד־ויגדway·yag·geḏ-he told לָהּ֙לָהּלהlāhher [the answer] . כִּ֣יכִּיכיkîbecause הֱצִיקַ֔תְהוּהֱצִיקַתְהוּהציקתהוhĕ·ṣî·qaṯ·hūshe had pressed him so much , וַתַּגֵּ֥דוַתַּגֵּדותגדwat·tag·gêḏAnd in turn she explained הַחִידָ֖ההַחִידָההחידהha·ḥî·ḏāhthe riddle לִבְנֵ֥ילִבְנֵילבניliḇ·nêto her people עַמָּֽהּ׃עַמָּֽהּ׃עמה‘am·māh. . . .