דָּבָר
Jonah 2:3
יוֹנָהיוֹנָהיונהyō·w·nāhJonah פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
3וַיֹּ֗אמֶרוַיֹּאמֶרויאמרway·yō·mersaying : קָ֠רָאתִיקָרָאתִיקראתיqā·rā·ṯîI called מִצָּ֥רָהמִצָּרָהמצרהmiṣ·ṣā·rāh“ In my distress לִ֛ילִיליlî אֶל־אֶל־אל’el-to יְהוָ֖היְהוָהיהוהYah·wehthe LORD , וַֽיַּעֲנֵ֑נִיוַֽיַּעֲנֵנִיויענניway·ya·‘ă·nê·nîand He answered me . מִבֶּ֧טֶןמִבֶּטֶןמבטןmib·be·ṭenFrom the belly שְׁא֛וֹלשְׁאוֹלשאולšə·’ō·wlof Sheol שִׁוַּ֖עְתִּישִׁוַּעְתִּישועתיšiw·wa‘·tîI called for help , שָׁמַ֥עְתָּשָׁמַעְתָּשמעתšā·ma‘·tā[and] You heard קוֹלִֽי׃קוֹלִֽי׃קוליqō·w·lîmy voice .