דָּבָר
Job 2:12
אִיּוֹבאִיּוֹבאיוב’î·yō·wḇJob . פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
12וַיִּשְׂא֨וּוַיִּשְׂאוּוישאוway·yiś·’ūWhen they lifted up אֶת־אֶת־את’eṯ- עֵינֵיהֶ֤םעֵינֵיהֶםעיניהם‘ê·nê·hemtheir eyes מֵרָחוֹק֙מֵרָחוֹקמרחוקmê·rā·ḥō·wqfrom afar , וְלֹ֣אוְלֹאולאwə·lōthey could barely הִכִּירֻ֔הוּהִכִּירֻהוּהכירהוhik·kî·ru·hūrecognize [Job] . וַיִּשְׂא֥וּוַיִּשְׂאוּוישאוway·yiś·’ūaloud קוֹלָ֖םקוֹלָםקולםqō·w·lām. . . , וַיִּבְכּ֑וּוַיִּבְכּוּויבכוway·yiḇ·kūThey began to weep וַֽיִּקְרְעוּ֙וַֽיִּקְרְעוּויקרעוway·yiq·rə·‘ūtore אִ֣ישׁאִישׁאיש’îšand each man מְעִל֔וֹמְעִלוֹמעלוmə·‘i·lōwhis robe וַיִּזְרְק֥וּוַיִּזְרְקוּויזרקוway·yiz·rə·qūand threw עָפָ֛רעָפָרעפר‘ā·p̄ārdust עַל־עַל־על‘al-over רָאשֵׁיהֶ֖םרָאשֵׁיהֶםראשיהםrā·šê·hemhis head . הַשָּׁמָֽיְמָה׃הַשָּׁמָֽיְמָה׃השמימהhaš·šā·mā·yə·māhin the air