דָּבָר
Jeremiah 44:6
יִרְמְיָהוּיִרְמְיָהוּירמיהוyir·mə·yā·hūof Jeremiah פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter מֵםמֵםמםmɛmforty דָּלֶתדָּלֶתדלתdalɛtfour
6וַתִּתַּ֤ךְוַתִּתַּךְותתךwat·tit·taḵpoured out חֲמָתִי֙חֲמָתִיחמתיḥă·mā·ṯîTherefore My wrath וְאַפִּ֔יוְאַפִּיואפיwə·’ap·pîand anger וַתִּבְעַר֙וַתִּבְעַרותבערwat·tiḇ·‘arand burned בְּעָרֵ֣יבְּעָרֵיבעריbə·‘ā·rêin the cities יְהוּדָ֔היְהוּדָהיהודהyə·hū·ḏāhof Judah וּבְחֻצ֖וֹתוּבְחֻצוֹתובחצותū·ḇə·ḥu·ṣō·wṯand in the streets יְרֽוּשָׁלִָ֑םיְרֽוּשָׁלִָםירושלםyə·rū·šā·limof Jerusalem , וַתִּהְיֶ֛ינָהוַתִּהְיֶינָהותהיינהwat·tih·ye·nāhso that they have become לְחָרְבָּ֥הלְחָרְבָּהלחרבהlə·ḥā·rə·bāhthe desolate לִשְׁמָמָ֖הלִשְׁמָמָהלשממהliš·mā·māhruin כַּיּ֥וֹםכַּיּוֹםכיוםkay·yō·wmthey are today הַזֶּֽה׃סהַזֶּֽה׃סהזהסhaz·zeh. . . .