דָּבָר
Jeremiah 44:17
יִרְמְיָהוּיִרְמְיָהוּירמיהוyir·mə·yā·hūof Jeremiah פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter מֵםמֵםמםmɛmforty דָּלֶתדָּלֶתדלתdalɛtfour
17כִּ֩יכִּיכיkîInstead , עָשֹׂ֨העָשֹׂהעשה‘ā·śōhwe will do נַעֲשֶׂ֜הנַעֲשֶׂהנעשהna·‘ă·śeh. . . אֶֽת־אֶֽת־את’eṯ-- כָּל־כָּל־כלkāl-everything הַדָּבָ֣ר׀הַדָּבָר׀הדברhad·dā·ḇārwe vowed אֲשֶׁר־אֲשֶׁר־אשר’ă·šer- יָצָ֣איָצָאיצאyā·ṣāto do מִפִּ֗ינוּמִפִּינוּמפינוmip·pî·nū. . . : לְקַטֵּ֞רלְקַטֵּרלקטרlə·qaṭ·ṭêrWe will burn incense לִמְלֶ֣כֶתלִמְלֶכֶתלמלכתlim·le·ḵeṯto the Queen הַשָּׁמַיִם֮הַשָּׁמַיִםהשמיםhaš·šā·ma·yimof Heaven וְהַסֵּֽיךְ־וְהַסֵּֽיךְ־והסיךwə·has·sêḵ-and offer לָ֣הּלָהּלהlāhto her , נְסָכִים֒נְסָכִיםנסכיםnə·sā·ḵîmdrink offerings כַּאֲשֶׁ֨רכַּאֲשֶׁרכאשרka·’ă·šerjust as עָשִׂ֜ינוּעָשִׂינוּעשינו‘ā·śî·nūdid אֲנַ֤חְנוּאֲנַחְנוּאנחנו’ă·naḥ·nūwe , וַאֲבֹתֵ֙ינוּ֙וַאֲבֹתֵינוּואבתינוwa·’ă·ḇō·ṯê·nūour fathers , מְלָכֵ֣ינוּמְלָכֵינוּמלכינוmə·lā·ḵê·nūour kings , וְשָׂרֵ֔ינוּוְשָׂרֵינוּושרינוwə·śā·rê·nūand our officials בְּעָרֵ֣יבְּעָרֵיבעריbə·‘ā·rêin the cities יְהוּדָ֔היְהוּדָהיהודהyə·hū·ḏāhof Judah וּבְחֻצ֖וֹתוּבְחֻצוֹתובחצותū·ḇə·ḥu·ṣō·wṯand in the streets יְרוּשָׁלִָ֑םיְרוּשָׁלִָםירושלםyə·rū·šā·limof Jerusalem . וַנִּֽשְׂבַּֽע־וַנִּֽשְׂבַּֽע־ונשבעwan·niś·ba‘-At that time we had plenty לֶ֙חֶם֙לֶחֶםלחםle·ḥemof food וַנִּֽהְיֶ֣הוַנִּֽהְיֶהונהיהwan·nih·yeh. . . טוֹבִ֔יםטוֹבִיםטוביםṭō·w·ḇîmand good things , וְרָעָ֖הוְרָעָהורעהwə·rā·‘āhdisaster . לֹ֥אלֹאלאlōno רָאִֽינוּ׃רָאִֽינוּ׃ראינוrā·’î·nūand we saw