דָּבָר
Isaiah 3:9
יְשַׁעְיָהוּיְשַׁעְיָהוּישעיהוyə·ša‘·yā·hūIsaiah פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter גִּימֵלגִּימֵלגימלɡɪməlthree
9הַכָּרַ֤תהַכָּרַתהכרתhak·kā·raṯThe expression פְּנֵיהֶם֙פְּנֵיהֶםפניהםpə·nê·hemon their faces עָ֣נְתָהעָנְתָהענתה‘ā·nə·ṯāhtestifies בָּ֔םבָּםבםbāmagainst them , וְחַטָּאתָ֛םוְחַטָּאתָםוחטאתםwə·ḥaṭ·ṭā·ṯāmtheir sin ; כִּסְדֹ֥םכִּסְדֹםכסדםkis·ḏōmand like Sodom הִגִּ֖ידוּהִגִּידוּהגידוhig·gî·ḏūthey flaunt לֹ֣אלֹאלאlōthey do not כִחֵ֑דוּכִחֵדוּכחדוḵi·ḥê·ḏūconceal it . א֣וֹיאוֹיאוי’ō·wWoe לְנַפְשָׁ֔םלְנַפְשָׁםלנפשםlə·nap̄·šāmto them , כִּֽי־כִּֽי־כיkî-for גָמְל֥וּגָמְלוּגמלוḡā·mə·lūthey have brought לָהֶ֖םלָהֶםלהםlā·hemupon themselves . רָעָֽה׃רָעָֽה׃רעהrā·‘āhdisaster