דָּבָר
Haggai 1:9
חַגַּיחַגַּיחגיḥag·gayHaggai חַגַּיחַגַּיחגיḥag·gayHaggai פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter אָלֶףאָלֶףאלףʔalefone
9פָּנֹ֤הפָּנֹהפנהpā·nōhYou expected אֶל־אֶל־אל’el-. . . הַרְבֵּה֙הַרְבֵּההרבהhar·bêhmuch , וְהִנֵּ֣הוְהִנֵּהוהנהwə·hin·nêhbut behold , לִמְעָ֔טלִמְעָטלמעטlim·‘āṭit amounted to little . וַהֲבֵאתֶ֥םוַהֲבֵאתֶםוהבאתםwa·hă·ḇê·ṯemAnd what you brought הַבַּ֖יִתהַבַּיִתהביתhab·ba·yiṯhome , וְנָפַ֣חְתִּיוְנָפַחְתִּיונפחתיwə·nā·p̄aḥ·tîI blew away ב֑וֹבוֹבוḇōw. יַ֣עַןיַעַןיעןya·‘anWhy מֶ֗המֶהמהmeh. . . ? נְאֻם֙נְאֻםנאםnə·’umdeclares יְהוָ֣היְהוָהיהוהYah·wehthe LORD צְבָא֔וֹתצְבָאוֹתצבאותṣə·ḇā·’ō·wṯof Hosts . יַ֗עַןיַעַןיעןya·‘anBecause בֵּיתִי֙בֵּיתִיביתיbê·ṯîMy house אֲשֶׁר־אֲשֶׁר־אשר’ă·šer-- ה֣וּאהוּאהואhū- חָרֵ֔בחָרֵבחרבḥā·rêḇ[still lies] in ruins , וְאַתֶּ֥םוְאַתֶּםואתםwə·’at·temof you רָצִ֖יםרָצִיםרציםrā·ṣîmis busy אִ֥ישׁאִישׁאיש’îšwhile each לְבֵיתֽוֹ׃לְבֵיתֽוֹ׃לביתוlə·ḇê·ṯōwwith his own house .