דָּבָר
Habakkuk 2:6
חֲבַקּוּקחֲבַקּוּקחבקוקḥă·ḇaq·qūqHabakkuk פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
6הֲלוֹא־הֲלוֹא־הלואhă·lō·w-Will not אֵ֣לֶּהאֵלֶּהאלה’êl·lehof these כֻלָּ֗םכֻלָּםכלםḵul·lāmall עָלָיו֙עָלָיועליו‘ā·lāwagainst him , מָשָׁ֣למָשָׁלמשלmā·šāla taunt יִשָּׂ֔אוּיִשָּׂאוּישאוyiś·śā·’ūtake up וּמְלִיצָ֖הוּמְלִיצָהומליצהū·mə·lî·ṣāhwith mockery חִיד֣וֹתחִידוֹתחידותḥî·ḏō·wṯand derision : ל֑וֹלוֹלוlōw- וְיֹאמַ֗רוְיֹאמַרויאמרwə·yō·marspeaking ה֚וֹיהוֹיהויhō·w‘ Woe הַמַּרְבֶּ֣ההַמַּרְבֶּההמרבהham·mar·behto him who amasses לֹּא־לֹּא־לאlō-what is not his ל֔וֹלוֹלוlōw- עַד־עַד־עד‘aḏ-How מָתַ֕ימָתַימתיmā·ṯaylong will this go on ? ’ וּמַכְבִּ֥ידוּמַכְבִּידומכבידū·maḵ·bîḏand makes himself rich עָלָ֖יועָלָיועליו‘ā·lāw- עַבְטִֽיט׃עַבְטִֽיט׃עבטיט‘aḇ·ṭîṭwith many loans !