דָּבָר
Genesis 25:22
בְּרֵאשִׁיתבְּרֵאשִׁיתבראשיתbə·rê·šîṯIn the beginning פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter כַףכַףכףχaftwenty הֵאהֵאהאhɛɪfive
22וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּוַיִּתְרֹֽצֲצוּויתרצצוway·yiṯ·rō·ṣă·ṣūstruggled with each other , הַבָּנִים֙הַבָּנִיםהבניםhab·bā·nîmBut the children בְּקִרְבָּ֔הּבְּקִרְבָּהּבקרבהbə·qir·bāhinside her וַתֹּ֣אמֶרוַתֹּאמֶרותאמרwat·tō·merand she said , אִם־אִם־אם’im-. . . כֵּ֔ןכֵּןכןkên. . . לָ֥מָּהלָמָּהלמהlām·māh“ Why זֶּ֖הזֶּהזהzehis this אָנֹ֑כִיאָנֹכִיאנכי’ā·nō·ḵîhappening to me ? ” וַתֵּ֖לֶךְוַתֵּלֶךְותלךwat·tê·leḵSo [Rebekah] went לִדְרֹ֥שׁלִדְרֹשׁלדרשliḏ·rōšto inquire אֶת־אֶת־את’eṯ-- יְהוָֽה׃יְהוָֽה׃יהוהYah·wehof the LORD ,