דָּבָר
Ezekiel 7:2
יְחֶזְקֵאליְחֶזְקֵאליחזקאלyə·ḥez·qêlEzekiel פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter זַיִןזַיִןזיןzajɪnseven
2וְאַתָּ֣הוְאַתָּהואתהwə·’at·tāh“ O בֶן־בֶן־בןḇen-son אָדָ֗םאָדָםאדם’ā·ḏāmof man , כֹּה־כֹּה־כהkōh-this is what אָמַ֞ראָמַראמר’ā·marsays אֲדֹנָ֧יאֲדֹנָיאדני’ă·ḏō·nāythe Lord יְהוִ֛היְהוִהיהוהYah·wehGOD לְאַדְמַ֥תלְאַדְמַתלאדמתlə·’aḏ·maṯto the land יִשְׂרָאֵ֖ליִשְׂרָאֵלישראלyiś·rā·’êlof Israel : קֵ֑ץקֵץקץqêṣ‘ The end ! בָּ֣אבָּאבאbāhas come הַקֵּ֔ץהַקֵּץהקץhaq·qêṣThe end עַל־עַל־על‘al-upon אַרְבַּעַתאַרְבַּעַתארבעתʾar·ba·ʿaṯthe four כַּנְפ֥וֹתכַּנְפוֹתכנפותkan·p̄ō·wṯcorners הָאָֽרֶץ׃הָאָֽרֶץ׃הארץhā·’ā·reṣof the land .