דָּבָר
Esther 5:9
אֶסְתֵראֶסְתֵראסתר’es·têrEsther פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter הֵאהֵאהאhɛɪfive
9וַיֵּצֵ֤אוַיֵּצֵאויצאway·yê·ṣêwent out הָמָן֙הָמָןהמןhā·mānHaman בַּיּ֣וֹםבַּיּוֹםביוםbay·yō·wmday הַה֔וּאהַהוּאההואha·hūThat שָׂמֵ֖חַשָׂמֵחַשמחśā·mê·aḥfull of joy וְט֣וֹבוְטוֹבוטובwə·ṭō·wḇand glad לֵ֑בלֵבלבlêḇof heart . וְכִרְאוֹת֩וְכִרְאוֹתוכראותwə·ḵir·’ō·wṯsaw הָמָ֨ןהָמָןהמןhā·mān[he] אֶֽת־אֶֽת־את’eṯ-- מָרְדֳּכַ֜ימָרְדֳּכַימרדכיmā·rə·do·ḵayMordecai , בְּשַׁ֣עַרבְּשַׁעַרבשערbə·ša·‘argate, however , הַמֶּ֗לֶךְהַמֶּלֶךְהמלךham·me·leḵAt the king’s וְלֹא־וְלֹא־ולאwə·lō-who did not קָם֙קָםקםqāmrise וְלֹא־וְלֹא־ולאwə·lō-. . . זָ֣עזָעזעzā‘or tremble in fear מִמֶּ֔נּוּמִמֶּנּוּממנוmim·men·nūat his presence . וַיִּמָּלֵ֥אוַיִּמָּלֵאוימלאway·yim·mā·lêwas filled הָמָ֛ןהָמָןהמןhā·mānAnd Haman עַֽל־עַֽל־על‘al-toward מָרְדֳּכַ֖ימָרְדֳּכַימרדכיmā·rə·do·ḵayMordecai . חֵמָֽה׃חֵמָֽה׃חמהḥê·māhwith rage