דָּבָר
Ecclesiastes 2:15
קֹהֶלֶתקֹהֶלֶתקהלתqō·he·leṯof the Teacher , פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
15וְאָמַ֨רְתִּֽיוְאָמַרְתִּֽיואמרתיwə·’ā·mar·tîsaid אֲנִ֜יאֲנִיאני’ă·nîSo I בְּלִבִּ֗יבְּלִבִּיבלביbə·lib·bîto myself , כְּמִקְרֵ֤הכְּמִקְרֵהכמקרהkə·miq·rêh“ The fate הַכְּסִיל֙הַכְּסִילהכסילhak·kə·sîlof the fool גַּם־גַּם־גםgam-will also אֲנִ֣יאֲנִיאני’ă·nîme . יִקְרֵ֔נִייִקְרֵנִייקרניyiq·rê·nîbefall וְלָ֧מָּהוְלָמָּהולמהwə·lām·māhWhat חָכַ֛מְתִּיחָכַמְתִּיחכמתיḥā·ḵam·tîby being wise ? ” אֲנִ֖יאֲנִיאני’ă·nîhave I אָ֣זאָזאז’āzthen יוֹתֵ֑ריוֹתֵריותרyō·w·ṯêrgained וְדִבַּ֣רְתִּיוְדִבַּרְתִּיודברתיwə·ḏib·bar·tîAnd I said בְלִבִּ֔יבְלִבִּיבלביḇə·lib·bîto myself שֶׁגַּם־שֶׁגַּם־שגםšeg·gam-too זֶ֖הזֶהזהzehthat this הָֽבֶל׃הָֽבֶל׃הבלhā·ḇelis futile .