דָּבָר
Daniel 7:28
28עַד־עַד־עד‘aḏ-- כָּ֖הכָּהכהkāhThus סוֹפָ֣אסוֹפָאסופאsō·w·p̄āends דִֽי־דִֽי־דיḏî- מִלְּתָ֑אמִלְּתָאמלתאmil·lə·ṯāthe matter . אֲנָ֨האֲנָהאנה’ă·nāhAs for me , דָֽנִיֵּ֜אלדָֽנִיֵּאלדניאלḏā·nî·yêlDaniel , שַׂגִּ֣יא׀שַׂגִּיא׀שגיאśag·gîgreatly , רַעְיוֹנַ֣ירַעְיוֹנַירעיוניra‘·yō·w·naymy thoughts יְבַהֲלֻנַּ֗נִייְבַהֲלֻנַּנִייבהלנניyə·ḇa·hă·lun·na·nîtroubled me וְזִיוַי֙וְזִיוַיוזיויwə·zî·wayand my face יִשְׁתַּנּ֣וֹןיִשְׁתַּנּוֹןישתנוןyiš·tan·nō·wnturned pale . עֲלַ֔יעֲלַיעלי‘ă·lay. . . וּמִלְּתָ֖אוּמִלְּתָאומלתאū·mil·lə·ṯāthe matter בְּלִבִּ֥יבְּלִבִּיבלביbə·lib·bîto myself . ” נִטְרֵֽת׃פנִטְרֵֽת׃פנטרתפniṭ·rêṯBut I kept