דָּבָר
Daniel 7:20
20וְעַל־וְעַל־ועלwə·‘al-I also wanted to know about קַרְנַיָּ֤אקַרְנַיָּאקרניאqar·nay·yāhorns עֲשַׂר֙עֲשַׂרעשר‘ă·śarthe ten דִּ֣ידִּידיdîhorn that בְרֵאשַׁ֔הּבְרֵאשַׁהּבראשהḇə·rê·šahon its head וְאָחֳרִי֙וְאָחֳרִיואחריwə·’ā·ḥo·rîand the other דִּ֣ידִּידיdî. . . סִלְקַ֔תסִלְקַתסלקתsil·qaṯcame up , וּנְפַלוּוּנְפַלוּונפלוū·nə·p̄a·lūfell — מִן־מִן־מןmin- קֳדָמַיַּהּקֳדָמַיַּהּקדמיהqo·ḏå̄·may·yahbefore which תְּלָ֑תתְּלָתתלתtə·lāṯthree of them וְקַרְנָ֨אוְקַרְנָאוקרנאwə·qar·nāthe horn דִכֵּ֜ןדִכֵּןדכןḏik·kên- וְעַיְנִ֣יןוְעַיְנִיןועיניןwə·‘ay·nînwith eyes לַ֗הּלַהּלהlahand with וְפֻם֙וְפֻםופםwə·p̄uma mouth מְמַלִּ֣למְמַלִּלממללmə·mal·lilthat spoke רַבְרְבָ֔ןרַבְרְבָןרברבןraḇ·rə·ḇānwords of arrogance וְחֶזְוַ֖הּוְחֶזְוַהּוחזוהwə·ḥez·wahwhose appearance [was] רַ֥ברַברבraḇ- . מִן־מִן־מןmin-more imposing than חַבְרָתַֽהּ׃חַבְרָתַֽהּ׃חברתהḥaḇ·rā·ṯahthe others ,