דָּבָר
Daniel 5:6
6אֱדַ֤יִןאֱדַיִןאדין’ĕ·ḏa·yin- מַלְכָּא֙מַלְכָּאמלכאmal·kā- זִיוֺ֣הִיזִיוֺהִיזיוהיzi·yō·hîhis face שְׁנ֔וֹהִישְׁנוֹהִישנוהיšə·nō·w·hîgrew pale וְרַעיֹנֹ֖הִיוְרַעיֹנֹהִיורעינהיwə·ra·ʿ·yō·nō·hīand his thoughts יְבַהֲלוּנֵּ֑הּיְבַהֲלוּנֵּהּיבהלונהyə·ḇa·hă·lūn·nêhso alarmed him וְקִטְרֵ֤יוְקִטְרֵיוקטריwə·qiṭ·rê. . . חַרְצֵהּ֙חַרְצֵהּחרצהḥar·ṣêhthat his hips מִשְׁתָּרַ֔יִןמִשְׁתָּרַיִןמשתריןmiš·tā·ra·yingave way וְאַ֨רְכֻבָּתֵ֔הּוְאַרְכֻבָּתֵהּוארכבתהwə·’ar·ḵub·bā·ṯêhand his knees דָּ֥אדָּאדאdāknocked together לְדָ֖אלְדָאלדאlə·ḏā. . . נָֽקְשָֽׁן׃נָֽקְשָֽׁן׃נקשןnā·qə·šān. . . .