דָּבָר
Daniel 10:8
8וַאֲנִי֙וַאֲנִיואניwa·’ă·nîSo I נִשְׁאַ֣רְתִּינִשְׁאַרְתִּינשארתיniš·’ar·tîwas left alone לְבַדִּ֔ילְבַדִּילבדיlə·ḇad·dî. . . , וָֽאֶרְאֶ֗הוָֽאֶרְאֶהואראהwā·’er·’ehgazing at אֶת־אֶת־את’eṯ-- הַמַּרְאָ֤ההַמַּרְאָההמראהham·mar·’āhvision . הַגְּדֹלָה֙הַגְּדֹלָההגדלהhag·gə·ḏō·lāhgreat הַזֹּ֔אתהַזֹּאתהזאתhaz·zōṯthis וְלֹ֥אוְלֹאולאwə·lōNo נִשְׁאַר־נִשְׁאַר־נשארniš·’ar-remained בִּ֖יבִּיביbîin me ; כֹּ֑חכֹּחכחkōḥstrength וְהוֹדִ֗יוְהוֹדִיוהודיwə·hō·w·ḏîmy face נֶהְפַּ֤ךְנֶהְפַּךְנהפךneh·paḵgrew עָלַי֙עָלַיעלי‘ā·lay. . . לְמַשְׁחִ֔יתלְמַשְׁחִיתלמשחיתlə·maš·ḥîṯdeathly pale , וְלֹ֥אוְלֹאולאwə·lōand I was powerless עָצַ֖רְתִּיעָצַרְתִּיעצרתי‘ā·ṣar·tî. . . כֹּֽחַ׃כֹּֽחַ׃כחkō·aḥ. . . .