דָּבָר
Daniel 10:11
11וַיֹּ֣אמֶרוַיֹּאמֶרויאמרway·yō·merHe said אֵלַ֡יאֵלַיאלי’ê·layto me , דָּנִיֵּ֣אלדָּנִיֵּאלדניאלdā·nî·yêl“ Daniel , אִישׁ־אִישׁ־איש’îš-you are a man חֲ֠מֻדוֹתחֲמֻדוֹתחמדותḥă·mu·ḏō·wṯwho is highly precious . הָבֵ֨ןהָבֵןהבןhā·ḇênConsider carefully בַּדְּבָרִ֜יםבַּדְּבָרִיםבדבריםbad·də·ḇā·rîmthe words אֲשֶׁר֩אֲשֶׁראשר’ă·šerthat אָנֹכִ֨יאָנֹכִיאנכי’ā·nō·ḵîI am דֹבֵ֤רדֹבֵרדברḏō·ḇêrabout to say אֵלֶ֙יךָ֙אֵלֶיךָאליך’ê·le·ḵāto you . וַעֲמֹ֣דוַעֲמֹדועמדwa·‘ă·mōḏStand up עַל־עַל־על‘al-. . . עָמְדֶ֔ךָעָמְדֶךָעמדך‘ā·mə·ḏe·ḵā. . . , כִּ֥יכִּיכיkîfor עַתָּ֖העַתָּהעתה‘at·tāhI have now שֻׁלַּ֣חְתִּישֻׁלַּחְתִּישלחתיšul·laḥ·tîbeen sent אֵלֶ֑יךָאֵלֶיךָאליך’ê·le·ḵāto you . ” וּבְדַבְּר֥וֹוּבְדַבְּרוֹובדברוū·ḇə·ḏab·bə·rōwAnd when he had said עִמִּ֛יעִמִּיעמי‘im·mîto me , אֶת־אֶת־את’eṯ-- הַדָּבָ֥רהַדָּבָרהדברhad·dā·ḇār. . . הַזֶּ֖ההַזֶּההזהhaz·zehthis עָמַ֥דְתִּיעָמַדְתִּיעמדתי‘ā·maḏ·tîI stood up מַרְעִֽיד׃מַרְעִֽיד׃מרעידmar·‘îḏtrembling .