דָּבָר
Daniel 1:8
8וַיָּ֤שֶׂםוַיָּשֶׂםוישםway·yā·śemmade דָּנִיֵּאל֙דָּנִיֵּאלדניאלdā·nî·yêlBut Daniel עַל־עַל־על‘al-up לִבּ֔וֹלִבּוֹלבוlib·bōwhis mind אֲשֶׁ֧ראֲשֶׁראשר’ă·šerthat לֹֽא־לֹֽא־לאlō-he would not יִתְגָּאַ֛ליִתְגָּאַליתגאלyiṯ·gā·’aldefile himself בְּפַתְבַּ֥גבְּפַתְבַּגבפתבגbə·p̄aṯ·baḡfood הַמֶּ֖לֶךְהַמֶּלֶךְהמלךham·me·leḵwith the king’s וּבְיֵ֣יןוּבְיֵיןובייןū·ḇə·yênor wine מִשְׁתָּ֑יומִשְׁתָּיומשתיוmiš·tāw. . . . וַיְבַקֵּשׁ֙וַיְבַקֵּשׁויבקשway·ḇaq·qêšSo he asked מִשַּׂ֣רמִשַּׂרמשרmiś·śarthe chief הַסָּרִיסִ֔יםהַסָּרִיסִיםהסריסיםhas·sā·rî·sîmofficial אֲשֶׁ֖ראֲשֶׁראשר’ă·šerfor permission לֹ֥אלֹאלאlōnot יִתְגָּאָֽל׃יִתְגָּאָֽל׃יתגאלyiṯ·gā·’ālto defile himself .