2 Samuel 24:13

13וַיָּבֹא־וַיָּבֹא־ויבאway·yā·ḇō-went גָ֥דגָדגדḡāḏSo Gad אֶל־אֶל־אל’el-to דָּוִ֖דדָּוִדדודdā·wiḏDavid וַיַּגֶּד־וַיַּגֶּד־ויגדway·yag·geḏ-and said ל֑וֹלוֹלוlōw- וַיֹּ֣אמֶרוַיֹּאמֶרויאמרway·yō·mer- , ל֡וֹלוֹלוlōw- הֲתָב֣וֹאהֲתָבוֹאהתבואhă·ṯā·ḇō·w“ Do you choose to endure לְךָ֣לְךָלךlə·ḵā. . . שֶֽׁבַעשֶֽׁבַעשבעše·ḇa‘three שָׁנִ֣ים׀שָׁנִים׀שניםšā·nîmyears רָעָ֣ב׀רָעָב׀רעבrā·‘āḇof famine בְּאַרְצֶ֡ךָבְּאַרְצֶךָבארצךbə·’ar·ṣe·ḵāin your land , אִם־אִם־אם’im-- שְׁלֹשָׁ֣השְׁלֹשָׁהשלשהšə·lō·šāhthree חֳ֠דָשִׁיםחֳדָשִׁיםחדשיםḥo·ḏā·šîmmonths נֻסְךָ֨נֻסְךָנסךnus·ḵāof fleeing לִפְנֵֽי־לִפְנֵֽי־לפניlip̄·nê-of צָרֶ֜יךָצָרֶיךָצריךṣā·re·ḵāyour enemies , וְה֣וּאוְהוּאוהואwə·hūvvv רֹדְפֶ֗ךָרֹדְפֶךָרדפךrō·ḏə·p̄e·ḵāthe pursuit וְאִם־וְאִם־ואםwə·’im-or הֱ֠יוֹתהֱיוֹתהיותhĕ·yō·wṯof שְׁלֹ֨שֶׁתשְׁלֹשֶׁתשלשתšə·lō·šeṯthree יָמִ֥יםיָמִיםימיםyā·mîmdays דֶּ֙בֶר֙דֶּבֶרדברde·ḇerplague בְּאַרְצֶ֔ךָבְּאַרְצֶךָבארצךbə·’ar·ṣe·ḵāupon your land ? עַתָּה֙עַתָּהעתה‘at·tāhNow then , דַּ֣עדַּעדעda‘think it over וּרְאֵ֔הוּרְאֵהוראהū·rə·’êhand decide מָה־מָה־מהmāh-how אָשִׁ֥יבאָשִׁיבאשיב’ā·šîḇ. . . שֹׁלְחִ֖ישֹׁלְחִישלחיšō·lə·ḥîto Him who sent me . ” דָּבָֽר׃סדָּבָֽר׃סדברסdā·ḇārI should reply