דָּבָר
2 Samuel 13:25
שְׁמוּאֵלשְׁמוּאֵלשמואלšə·mū·’êlSamuel בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter יוֹדיוֹדיודjʊdten גִּימֵלגִּימֵלגימלɡɪməlthree
25וַיֹּ֨אמֶרוַיֹּאמֶרויאמרway·yō·merreplied הַמֶּ֜לֶךְהַמֶּלֶךְהמלךham·me·leḵthe king אֶל־אֶל־אל’el-- אַבְשָׁל֗וֹםאַבְשָׁלוֹםאבשלום’aḇ·šā·lō·wm- , אַל־אַל־אל’al-“ No , בְּנִי֙בְּנִיבניbə·nîmy son , ” אַל־אַל־אל’al-“ we should not נָ֤אנָאנאnā. . . נֵלֵךְ֙נֵלֵךְנלךnê·lêḵgo , כֻּלָּ֔נוּכֻּלָּנוּכלנוkul·lā·nūall וְלֹ֥אוְלֹאולאwə·lōor נִכְבַּ֖דנִכְבַּדנכבדniḵ·baḏwe would be a burden עָלֶ֑יךָעָלֶיךָעליך‘ā·le·ḵāto you . ” וַיִּפְרָץ־וַיִּפְרָץ־ויפרץway·yip̄·rāṣ-Although Absalom urged בּ֛וֹבּוֹבוbōwhim , וְלֹֽא־וְלֹֽא־ולאwə·lō-he was not אָבָ֥האָבָהאבה’ā·ḇāhwilling לָלֶ֖כֶתלָלֶכֶתללכתlā·le·ḵeṯto go , וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ׃וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ׃ויברכהוway·ḇā·ră·ḵê·hūbut gave him his blessing .