דָּבָר
2 Kings 7:12
מְלָכִיםמְלָכִיםמלכיםmelaχimkings בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter זַיִןזַיִןזיןzajɪnseven
12וַיָּ֨קָםוַיָּקָםויקםway·yā·qāmgot up הַמֶּ֜לֶךְהַמֶּלֶךְהמלךham·me·leḵSo the king לַ֗יְלָהלַיְלָהלילהlay·lāhin the night וַיֹּ֙אמֶר֙וַיֹּאמֶרויאמרway·yō·merand said אֶל־אֶל־אל’el-to עֲבָדָ֔יועֲבָדָיועבדיו‘ă·ḇā·ḏāwhis servants , אַגִּֽידָה־אַגִּֽידָה־אגידה’ag·gî·ḏāh-“ Let me tell נָּ֣אנָּאנאnā. . . לָכֶ֔םלָכֶםלכםlā·ḵemyou אֵ֛תאֵתאת’êṯ- אֲשֶׁר־אֲשֶׁר־אשר’ă·šer-what עָ֥שׂוּעָשׂוּעשו‘ā·śūhave done לָ֖נוּלָנוּלנוlā·nūto us . אֲרָ֑םאֲרָםארם’ă·rāmthe Arameans יָדְע֞וּיָדְעוּידעוyā·ḏə·‘ūThey know כִּי־כִּי־כיkî- רְעֵבִ֣יםרְעֵבִיםרעביםrə·‘ê·ḇîmare starving , אֲנַ֗חְנוּאֲנַחְנוּאנחנו’ă·naḥ·nūwe וַיֵּצְא֤וּוַיֵּצְאוּויצאוway·yê·ṣə·’ūso they have left מִן־מִן־מןmin- הַֽמַּחֲנֶה֙הַֽמַּחֲנֶההמחנהham·ma·ḥă·nehthe camp לְהֵחָבֵ֤הלְהֵחָבֵהלהחבהlə·hê·ḥā·ḇêhto hide בְהַשָּׂדֶהבְהַשָּׂדֶהבהשדהḇə·haś·śå̄·ḏɛhin the field , לֵאמֹ֔רלֵאמֹרלאמרlê·mōrthinking , כִּֽי־כִּֽי־כיkî-‘ When יֵצְא֤וּיֵצְאוּיצאוyê·ṣə·’ūthey come out מִן־מִן־מןmin-of הָעִיר֙הָעִירהעירhā·‘îrthe city , וְנִתְפְּשֵׂ֣םוְנִתְפְּשֵׂםונתפשםwə·niṯ·pə·śêmwe will take them חַיִּ֔יםחַיִּיםחייםḥay·yîmalive וְאֶל־וְאֶל־ואלwə·’el-. . . הָעִ֖ירהָעִירהעירhā·‘îrthe city . ’” נָבֹֽא׃נָבֹֽא׃נבאnā·ḇōand enter