דָּבָר
2 Kings 4:22
מְלָכִיםמְלָכִיםמלכיםmelaχimkings בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter דָּלֶתדָּלֶתדלתdalɛtfour
22וַתִּקְרָא֮וַתִּקְרָאותקראwat·tiq·rāAnd the woman called אֶל־אֶל־אל’el-. . . אִישָׁהּ֒אִישָׁהּאישה’î·šāhher husband וַתֹּ֗אמֶרוַתֹּאמֶרותאמרwat·tō·merand said , שִׁלְחָ֨השִׁלְחָהשלחהšil·ḥāhsend נָ֥אנָאנאnā“ Please לִי֙לִיליlîme אֶחָ֣דאֶחָדאחד’e·ḥāḏone מִן־מִן־מןmin-of הַנְּעָרִ֔יםהַנְּעָרִיםהנעריםhan·nə·‘ā·rîmthe servants וְאַחַ֖תוְאַחַתואחתwə·’a·ḥaṯand one הָאֲתֹנ֑וֹתהָאֲתֹנוֹתהאתנותhā·’ă·ṯō·nō·wṯof the donkeys , וְאָר֛וּצָהוְאָרוּצָהוארוצהwə·’ā·rū·ṣāhthat I may go quickly עַד־עַד־עד‘aḏ-to אִ֥ישׁאִישׁאיש’îšthe man הָאֱלֹהִ֖יםהָאֱלֹהִיםהאלהיםhā·’ĕ·lō·hîmof God וְאָשֽׁוּבָה׃וְאָשֽׁוּבָה׃ואשובהwə·’ā·šū·ḇāhand return . ”