2 Kings 22:17

מְלָכִיםמְלָכִיםמלכיםmelaχimkings בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter כַףכַףכףχaftwenty בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
17תַּ֣חַת׀תַּחַת׀תחתta·ḥaṯbecause אֲשֶׁ֣ראֲשֶׁראשר’ă·šer- עֲזָב֗וּנִיעֲזָבוּנִיעזבוני‘ă·zā·ḇū·nîthey have forsaken Me וַֽיְקַטְּרוּ֙וַֽיְקַטְּרוּויקטרוway·qaṭ·ṭə·rūand burned incense לֵאלֹהִ֣יםלֵאלֹהִיםלאלהיםlê·lō·hîmgods , אֲחֵרִ֔יםאֲחֵרִיםאחרים’ă·ḥê·rîmto other לְמַ֙עַן֙לְמַעַןלמעןlə·ma·‘anthat הַכְעִיסֵ֔נִיהַכְעִיסֵנִיהכעיסניhaḵ·‘î·sê·nîthey might provoke Me to anger בְּכֹ֖לבְּכֹלבכלbə·ḵōlwith all מַעֲשֵׂ֣המַעֲשֵׂהמעשהma·‘ă·śêhthe works יְדֵיהֶ֑םיְדֵיהֶםידיהםyə·ḏê·hemof their hands . וְנִצְּתָ֧הוְנִצְּתָהונצתהwə·niṣ·ṣə·ṯāhwill be kindled חֲמָתִ֛יחֲמָתִיחמתיḥă·mā·ṯîMy wrath בַּמָּק֥וֹםבַּמָּקוֹםבמקוםbam·mā·qō·wmplace הַזֶּ֖ההַזֶּההזהhaz·zehagainst this וְלֹ֥אוְלֹאולאwə·lōand will not תִכְבֶּֽה׃תִכְבֶּֽה׃תכבהṯiḵ·behbe quenched . ’