דָּבָר
2 Kings 21:8
מְלָכִיםמְלָכִיםמלכיםmelaχimkings בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter כַףכַףכףχaftwenty אָלֶףאָלֶףאלףʔalefone
8וְלֹ֣אוְלֹאולאwə·lōI will never אֹסִ֗יףאֹסִיףאסיף’ō·sîp̄again לְהָנִיד֙לְהָנִידלהנידlə·hā·nîḏto wander רֶ֣גֶלרֶגֶלרגלre·ḡelcause the feet יִשְׂרָאֵ֔ליִשְׂרָאֵלישראלyiś·rā·’êlof the Israelites מִן־מִן־מןmin-from הָ֣אֲדָמָ֔ההָאֲדָמָההאדמהhā·’ă·ḏā·māhthe land אֲשֶׁ֥ראֲשֶׁראשר’ă·šerthat נָתַ֖תִּינָתַתִּינתתיnā·ṯat·tîI gave לַֽאֲבוֹתָ֑םלַֽאֲבוֹתָםלאבותםla·’ă·ḇō·w·ṯāmto their fathers , רַ֣ק׀רַק׀רקraqonly אִם־אִם־אם’im-if יִשְׁמְר֣וּיִשְׁמְרוּישמרוyiš·mə·rūthey are careful לַעֲשׂ֗וֹתלַעֲשׂוֹתלעשותla·‘ă·śō·wṯto do כְּכֹל֙כְּכֹלככלkə·ḵōlall אֲשֶׁ֣ראֲשֶׁראשר’ă·šer- צִוִּיתִ֔יםצִוִּיתִיםצויתיםṣiw·wî·ṯîmI have commanded them — וּלְכָל־וּלְכָל־ולכלū·lə·ḵāl-the whole הַ֨תּוֹרָ֔ההַתּוֹרָההתורהhat·tō·w·rāhLaw אֲשֶׁר־אֲשֶׁר־אשר’ă·šer-that צִוָּ֥הצִוָּהצוהṣiw·wāhcommanded אֹתָ֖םאֹתָםאתם’ō·ṯāmthem . ” עַבְדִּ֥יעַבְדִּיעבדי‘aḇ·dîMy servant מֹשֶֽׁה׃מֹשֶֽׁה׃משהmō·šehMoses