דָּבָר
2 Kings 14:21
מְלָכִיםמְלָכִיםמלכיםmelaχimkings בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter יוֹדיוֹדיודjʊdten דָּלֶתדָּלֶתדלתdalɛtfour
21וַיִּקְח֞וּוַיִּקְחוּויקחוway·yiq·ḥūtook כָּל־כָּל־כלkāl-Then all עַ֤םעַםעם‘amthe people יְהוּדָה֙יְהוּדָהיהודהyə·hū·ḏāhof Judah אֶת־אֶת־את’eṯ-- עֲזַרְיָ֔העֲזַרְיָהעזריה‘ă·zar·yāhAzariah , וְה֕וּאוְהוּאוהואwə·hūwho בֶּן־בֶּן־בןben-years old שֵׁ֥שׁשֵׁשׁששšêš[was] sixteen עֶשְׂרֵ֖העֶשְׂרֵהעשרה‘eś·rêh. . . שָׁנָ֑השָׁנָהשנהšā·nāh. . . , וַיַּמְלִ֣כוּוַיַּמְלִכוּוימלכוway·yam·li·ḵūand made him king אֹת֔וֹאֹתוֹאתו’ō·ṯōw- תַּ֖חַתתַּחַתתחתta·ḥaṯin place of אָבִ֥יואָבִיואביו’ā·ḇîwhis father אֲמַצְיָֽהוּ׃אֲמַצְיָֽהוּ׃אמציהו’ă·maṣ·yā·hūAmaziah .