דָּבָר
2 Chronicles 33:8
דִּבְרֵידִּבְרֵידבריdivreiwords הַיָּמִיםהַיָּמִיםהימיםayamimtimes בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter לָמֶדלָמֶדלמדlamədthirty גִּימֵלגִּימֵלגימלɡɪməlthree
8וְלֹ֣אוְלֹאולאwə·lōI will never אוֹסִ֗יףאוֹסִיףאוסיף’ō·w·sîp̄again לְהָסִיר֙לְהָסִירלהסירlə·hā·sîrto leave אֶת־אֶת־את’eṯ-- רֶ֣גֶלרֶגֶלרגלre·ḡelcause the feet יִשְׂרָאֵ֔ליִשְׂרָאֵלישראלyiś·rā·’êlof the Israelites מֵעַל֙מֵעַלמעלmê·‘al- הָֽאֲדָמָ֔ההָֽאֲדָמָההאדמהhā·’ă·ḏā·māhthe land אֲשֶׁ֥ראֲשֶׁראשר’ă·šerthat הֶֽעֱמַ֖דְתִּיהֶֽעֱמַדְתִּיהעמדתיhe·‘ĕ·maḏ·tîI assigned לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑םלַאֲבֹֽתֵיכֶםלאבתיכםla·’ă·ḇō·ṯê·ḵemto your fathers , רַ֣ק׀רַק׀רקraqonly אִם־אִם־אם’im-if יִשְׁמְר֣וּיִשְׁמְרוּישמרוyiš·mə·rūthey are careful לַעֲשׂ֗וֹתלַעֲשׂוֹתלעשותla·‘ă·śō·wṯto do אֵ֚תאֵתאת’êṯ- כָּל־כָּל־כלkāl-all אֲשֶׁ֣ראֲשֶׁראשר’ă·šerthat צִוִּיתִ֔יםצִוִּיתִיםצויתיםṣiw·wî·ṯîmI have commanded them לְכָל־לְכָל־לכלlə·ḵālall הַתּוֹרָ֛ההַתּוֹרָההתורהhat·tō·w·rāhthe laws , וְהַֽחֻקִּ֥יםוְהַֽחֻקִּיםוהחקיםwə·ha·ḥuq·qîmstatutes , וְהַמִּשְׁפָּטִ֖יםוְהַמִּשְׁפָּטִיםוהמשפטיםwə·ham·miš·pā·ṭîmand judgments .” בְּיַד־בְּיַד־בידbə·yaḏ-through מֹשֶֽׁה׃מֹשֶֽׁה׃משהmō·šehMoses —