דָּבָר
2 Chronicles 22:1
דִּבְרֵידִּבְרֵידבריdivreiwords הַיָּמִיםהַיָּמִיםהימיםayamimtimes בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter כַףכַףכףχaftwenty בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
1וַיַּמְלִיכוּ֩וַיַּמְלִיכוּוימליכוway·yam·lî·ḵūking יוֹשְׁבֵ֨ייוֹשְׁבֵייושביyō·wō·šə·ḇêThen the people יְרוּשָׁלִַ֜םיְרוּשָׁלִַםירושלםyə·rū·šā·limof Jerusalem אֶת־אֶת־את’eṯ-- אֲחַזְיָ֨הוּאֲחַזְיָהוּאחזיהו’ă·ḥaz·yā·hūmade Ahaziah , בְנ֤וֹבְנוֹבנוḇə·nōwson [of Jehoram] , הַקָּטֹן֙הַקָּטֹןהקטןhaq·qā·ṭōnthe youngest תַּחְתָּ֔יותַּחְתָּיותחתיוtaḥ·tāwin his place , כִּ֤יכִּיכיkîsince כָל־כָל־כלḵālall הָרִאשֹׁנִים֙הָרִאשֹׁנִיםהראשניםhā·ri·šō·nîmthe older sons . הָרַ֣גהָרַגהרגhā·raḡhad killed הַגְּד֔וּדהַגְּדוּדהגדודhag·gə·ḏūḏthe raiders הַבָּ֥אהַבָּאהבאhab·bāwho had come בָֽעַרְבִ֖יםבָֽעַרְבִיםבערביםḇā·‘ar·ḇîmwith the Arabs לַֽמַּחֲנֶ֑הלַֽמַּחֲנֶהלמחנהlam·ma·ḥă·nehinto the camp וַיִּמְלֹ֛ךְוַיִּמְלֹךְוימלךway·yim·lōḵbecame king אֲחַזְיָ֥הוּאֲחַזְיָהוּאחזיהו’ă·ḥaz·yā·hūSo Ahaziah בֶן־בֶן־בןḇen-son יְהוֹרָ֖םיְהוֹרָםיהורםyə·hō·w·rāmof Jehoram מֶ֥לֶךְמֶלֶךְמלךme·leḵ. . . יְהוּדָֽה׃פיְהוּדָֽה׃פיהודהפyə·hū·ḏāhof Judah .