דָּבָר
1 Samuel 25:8
שְׁמוּאֵלשְׁמוּאֵלשמואלšə·mū·’êlSamuel אָלֶףאָלֶףאלףʔalefone פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter כַףכַףכףχaftwenty הֵאהֵאהאhɛɪfive
8שְׁאַ֨לשְׁאַלשאלšə·’alAsk אֶת־אֶת־את’eṯ-- נְעָרֶ֜יךָנְעָרֶיךָנעריךnə·‘ā·re·ḵāyour young men , וְיַגִּ֣ידוּוְיַגִּידוּויגידוwə·yag·gî·ḏūand they will tell לָ֗ךְלָךְלךlāḵyou . וְיִמְצְא֨וּוְיִמְצְאוּוימצאוwə·yim·ṣə·’ūfind הַנְּעָרִ֥יםהַנְּעָרִיםהנעריםhan·nə·‘ā·rîmSo let my young men חֵן֙חֵןחןḥênfavor with you , בְּעֵינֶ֔יךָבְּעֵינֶיךָבעיניךbə·‘ê·ne·ḵā. . . כִּֽי־כִּֽי־כיkî-for עַל־עַל־על‘al-on י֥וֹםיוֹםיוםyō·wmthe day ט֖וֹבטוֹבטובṭō·wḇof a feast . בָּ֑נוּבָּנוּבנוbā·nūwe have come תְּנָה־תְּנָה־תנהtə·nāh-give נָּ֗אנָּאנאnāPlease אֵת֩אֵתאת’êṯ- אֲשֶׁ֨ראֲשֶׁראשר’ă·šerwhatever תִּמְצָ֤אתִּמְצָאתמצאtim·ṣāyou can afford יָֽדְךָ֙יָֽדְךָידךyā·ḏə·ḵā. . . לַעֲבָדֶ֔יךָלַעֲבָדֶיךָלעבדיךla·‘ă·ḇā·ḏe·ḵāto your servants וּלְבִנְךָ֖וּלְבִנְךָולבנךū·lə·ḇin·ḵāand to your son לְדָוִֽד׃לְדָוִֽד׃לדודlə·ḏā·wiḏDavid . ’”