דָּבָר
1 Samuel 20:41
שְׁמוּאֵלשְׁמוּאֵלשמואלšə·mū·’êlSamuel אָלֶףאָלֶףאלףʔalefone פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter כַףכַףכףχaftwenty
41הַנַּעַר֮הַנַּעַרהנערhan·na·‘arWhen the young man בָּא֒בָּאבאbāhad gone , וְדָוִ֗דוְדָוִדודודwə·ḏā·wiḏDavid קָ֚םקָםקםqāmgot up מֵאֵ֣צֶלמֵאֵצֶלמאצלmê·’ê·ṣelside [of the stone] , הַנֶּ֔גֶבהַנֶּגֶבהנגבhan·ne·ḡeḇfrom the south וַיִּפֹּ֨לוַיִּפֹּלויפלway·yip·pōlfell לְאַפָּ֥יולְאַפָּיולאפיוlə·’ap·pāwfacedown אַ֛רְצָהאַרְצָהארצה’ar·ṣāh. . . , וַיִּשְׁתַּ֖חוּוַיִּשְׁתַּחוּוישתחוway·yiš·ta·ḥūand bowed שָׁלֹ֣שׁשָׁלֹשׁשלשšā·lōšthree פְּעָמִ֑יםפְּעָמִיםפעמיםpə·‘ā·mîmtimes . וַֽיִּשְּׁק֣וּ׀וַֽיִּשְּׁקוּ׀וישקוway·yiš·šə·qūThen he and Jonathan kissed אִ֣ישׁאִישׁאיש’îšeach אֶת־אֶת־את’eṯ-- רֵעֵ֗הוּרֵעֵהוּרעהוrê·‘ê·hūother וַיִּבְכּוּ֙וַיִּבְכּוּויבכוway·yiḇ·kūand wept אִ֣ישׁאִישׁאיש’îštogether אֶת־אֶת־את’eṯ-- רֵעֵ֔הוּרֵעֵהוּרעהוrê·‘ê·hū- — עַד־עַד־עד‘aḏ-though דָּוִ֖דדָּוִדדודdā·wiḏDavid הִגְדִּֽיל׃הִגְדִּֽיל׃הגדילhiḡ·dîlwept more .