דָּבָר
1 Samuel 20:37
שְׁמוּאֵלשְׁמוּאֵלשמואלšə·mū·’êlSamuel אָלֶףאָלֶףאלףʔalefone פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter כַףכַףכףχaftwenty
37וַיָּבֹ֤אוַיָּבֹאויבאway·yā·ḇōreached הַנַּ֙עַר֙הַנַּעַרהנערhan·na·‘arWhen the boy עַד־עַד־עד‘aḏ-- מְק֣וֹםמְקוֹםמקוםmə·qō·wmthe place where הַחֵ֔צִיהַחֵצִיהחציha·ḥê·ṣîarrow אֲשֶׁ֥ראֲשֶׁראשר’ă·šer- יָרָ֖היָרָהירהyā·rāhhad fallen , יְהוֹנָתָ֑ןיְהוֹנָתָןיהונתןyə·hō·w·nā·ṯānJonathan’s וַיִּקְרָ֨אוַיִּקְרָאויקראway·yiq·rācalled יְהוֹנָתָ֜ןיְהוֹנָתָןיהונתןyə·hō·w·nā·ṯānJonathan אַחֲרֵ֤יאַחֲרֵיאחרי’a·ḥă·rêto הַנַּ֙עַר֙הַנַּעַרהנערhan·na·‘arhim וַיֹּ֔אמֶרוַיֹּאמֶרויאמרway·yō·mer- , הֲל֥וֹאהֲלוֹאהלואhă·lō·w“ Isn’t הַחֵ֖צִיהַחֵצִיהחציha·ḥê·ṣîthe arrow מִמְּךָ֥מִמְּךָממךmim·mə·ḵābeyond you וָהָֽלְאָה׃וָהָֽלְאָה׃והלאהwā·hā·lə·’āh. . . ? ”