דָּבָר
1 Samuel 2:5
שְׁמוּאֵלשְׁמוּאֵלשמואלšə·mū·’êlSamuel אָלֶףאָלֶףאלףʔalefone פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
5שְׂבֵעִ֤יםשְׂבֵעִיםשבעיםśə·ḇê·‘îmThe well-fed בַּלֶּ֙חֶם֙בַּלֶּחֶםבלחםbal·le·ḥemfor food , נִשְׂכָּ֔רוּנִשְׂכָּרוּנשכרוniś·kā·rūhire themselves out וּרְעֵבִ֖יםוּרְעֵבִיםורעביםū·rə·‘ê·ḇîmbut the starving חָדֵ֑לּוּחָדֵלּוּחדלוḥā·ḏêl·lūhunger no more . עַד־עַד־עד‘aḏ-. . . עֲקָרָה֙עֲקָרָהעקרה‘ă·qā·rāhThe barren woman יָלְדָ֣היָלְדָהילדהyā·lə·ḏāhgives birth to שִׁבְעָ֔השִׁבְעָהשבעהšiḇ·‘āhseven , וְרַבַּ֥תוְרַבַּתורבתwə·rab·baṯbut she who has many בָּנִ֖יםבָּנִיםבניםbā·nîmsons אֻמְלָֽלָה׃אֻמְלָֽלָה׃אמללה’um·lā·lāhpines away .