דָּבָר
1 Kings 22:8
מְלָכִיםמְלָכִיםמלכיםmelaχimkings אָלֶףאָלֶףאלףʔalefone פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter כַףכַףכףχaftwenty בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
8וַיֹּ֣אמֶרוַיֹּאמֶרויאמרway·yō·meranswered מֶֽלֶךְ־מֶֽלֶךְ־מלךme·leḵ-The king יִשְׂרָאֵ֣ל׀יִשְׂרָאֵל׀ישראלyiś·rā·’êlof Israel אֶֽל־אֶֽל־אל’el- יְהוֹשָׁפָ֡טיְהוֹשָׁפָטיהושפטyə·hō·wō·šā·p̄āṭ- , ע֣וֹדעוֹדעוד‘ō·wḏ“ There is still אִישׁ־אִישׁ־איש’îš-man אֶחָ֡דאֶחָדאחד’e·ḥāḏone לִדְרֹשׁ֩לִדְרֹשׁלדרשliḏ·rōšwho can ask אֶת־אֶת־את’eṯ-- יְהוָ֨היְהוָהיהוהYah·wehthe LORD , מֵאֹת֜וֹמֵאֹתוֹמאתוmê·’ō·ṯōw- וַאֲנִ֣יוַאֲנִיואניwa·’ă·nîbut I שְׂנֵאתִ֗יושְׂנֵאתִיושנאתיוśə·nê·ṯîwhate him כִּ֠יכִּיכיkîbecause לֹֽא־לֹֽא־לאlō-he never יִתְנַבֵּ֨איִתְנַבֵּאיתנבאyiṯ·nab·bêprophesies עָלַ֥יעָלַיעלי‘ā·layfor me , טוֹב֙טוֹבטובṭō·wḇanything good כִּ֣יכִּיכיkî אִם־אִם־אם’im-but only רָ֔ערָערעrā‘bad . מִיכָ֖יְהוּמִיכָיְהוּמיכיהוmî·ḵā·yə·hūHe is Micaiah בֶּן־בֶּן־בןben-son יִמְלָ֑היִמְלָהימלהyim·lāhof Imlah . ” וַיֹּ֙אמֶר֙וַיֹּאמֶרויאמרway·yō·mersay יְה֣וֹשָׁפָ֔טיְהוֹשָׁפָטיהושפטyə·hō·wō·šā·p̄āṭJehoshaphat אַל־אַל־אל’al-should not יֹאמַ֥ריֹאמַריאמרyō·marreplied . הַמֶּ֖לֶךְהַמֶּלֶךְהמלךham·me·leḵ“ The king כֵּֽן׃כֵּֽן׃כןkênthat ! ”