דָּבָר
1 Kings 22:6
מְלָכִיםמְלָכִיםמלכיםmelaχimkings אָלֶףאָלֶףאלףʔalefone פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter כַףכַףכףχaftwenty בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
6וַיִּקְבֹּ֨ץוַיִּקְבֹּץויקבץway·yiq·bōṣassembled מֶֽלֶךְ־מֶֽלֶךְ־מלךme·leḵ-So the king יִשְׂרָאֵ֥ליִשְׂרָאֵלישראלyiś·rā·’êlof Israel אֶֽת־אֶֽת־את’eṯ-- הַנְּבִיאִים֮הַנְּבִיאִיםהנביאיםhan·nə·ḇî·’îmthe prophets , כְּאַרְבַּ֣עכְּאַרְבַּעכארבעkə·’ar·ba‘about four מֵא֣וֹתמֵאוֹתמאותmê·’ō·wṯhundred אִישׁ֒אִישׁאיש’îšmen , וַיֹּ֣אמֶרוַיֹּאמֶרויאמרway·yō·merand asked them אֲלֵהֶ֗םאֲלֵהֶםאלהם’ă·lê·hem. . . , הַאֵלֵ֞ךְהַאֵלֵךְהאלךha·’ê·lêḵ“ Should I go עַל־עַל־על‘al-against רָמֹ֥תרָמֹתרמתrā·mōṯRamoth-gilead גִּלְעָ֛דגִּלְעָדגלעדgil·‘āḏ. . . , לַמִּלְחָמָ֖הלַמִּלְחָמָהלמלחמהlam·mil·ḥā·māhto war אִם־אִם־אם’im-or אֶחְדָּ֑לאֶחְדָּלאחדל’eḥ·dālshould I refrain ? ” וַיֹּאמְר֣וּוַיֹּאמְרוּויאמרוway·yō·mə·rūthey replied , עֲלֵ֔העֲלֵהעלה‘ă·lêh“ Go up , ” וְיִתֵּ֥ןוְיִתֵּןויתןwə·yit·tênwill deliver [it] אֲדֹנָ֖יאֲדֹנָיאדני’ă·ḏō·nāy“ and the Lord בְּיַ֥דבְּיַדבידbə·yaḏinto the hand הַמֶּֽלֶךְ׃הַמֶּֽלֶךְ׃המלךham·me·leḵof the king . ”