דָּבָר
1 Kings 22:32
מְלָכִיםמְלָכִיםמלכיםmelaχimkings אָלֶףאָלֶףאלףʔalefone פֶּרֶקפֶּרֶקפרקpeɾekchapter כַףכַףכףχaftwenty בֵּיתבֵּיתביתbɛttwo
32וַיְהִ֡יוַיְהִיויהיway·hî- כִּרְאוֹת֩כִּרְאוֹתכראותkir·’ō·wṯsaw שָׂרֵ֨ישָׂרֵישריśā·rêcommanders הָרֶ֜כֶבהָרֶכֶבהרכבhā·re·ḵeḇWhen the chariot אֶת־אֶת־את’eṯ-- יְהוֹשָׁפָ֗טיְהוֹשָׁפָטיהושפטyə·hō·wō·šā·p̄āṭJehoshaphat , וְהֵ֤מָּהוְהֵמָּהוהמהwə·hêm·māhthey אָֽמְרוּ֙אָֽמְרוּאמרו’ā·mə·rūsaid , אַ֣ךְאַךְאך’aḵ“ Surely מֶֽלֶךְ־מֶֽלֶךְ־מלךme·leḵ-is the king יִשְׂרָאֵ֣ליִשְׂרָאֵלישראלyiś·rā·’êlof Israel ! ” ה֔וּאהוּאהואhūthis וַיָּסֻ֥רוּוַיָּסֻרוּויסרוway·yā·su·rūSo they turned עָלָ֖יועָלָיועליו‘ā·lāwagainst him , לְהִלָּחֵ֑םלְהִלָּחֵםלהלחםlə·hil·lā·ḥêmto fight וַיִּזְעַ֖קוַיִּזְעַקויזעקway·yiz·‘aqcried out . יְהוֹשָׁפָֽט׃יְהוֹשָׁפָֽט׃יהושפטyə·hō·wō·šā·p̄āṭbut Jehoshaphat